בס"ד
שאלה: שלום
וברכה לכב' הרב גוטליב,
בע"ה ביום
שלישי (זאת חנוכה) יתקיים ערב הפרשת חלה ששמו 'ערב המאה', בערב זה תפרשנה 100 נשים
חלה (כל אחת מעיסתה) אני מלמדת את הנשים להכין את הבצק, ומעט מהמקורות על סמך
ידיעתי.
ישנן כמה נקודות
שאני צריכה עזרה בהן:
א. לראשונה, מזה
3 שנים בערך אני שוב יוצאת החוצה...(לפעילות בתוך הקהילה), היום שאני ערה למידת
הזהירות עליי לנקוט מפאת האחריות שאני לוקחת על עצמי, אני מפחדת לטעות
בדרך והייתי רוצה שכל גודל המצווה הזאת ילך למקומות הנכונים...
אני מאוד מרגישה
שאני צריכה את דבריו של הרב כדי לקבל חיזוקים וברכות והסכמה למרות שלא עשיתי דבר
לפני שהרב נתן את כבר ברכתו.
הייתי מבקשת לדעת
איך אני יכולה להעביר ערב קדוש כזה בכוונה הנכונה, מה עליי לחשוב על מנת שאעשה זאת
עפ"י רצון השם, בכלל אני חושבת מה הקב"ה גלגל לידי זכות כזאת?
יש לי הנאה עצומה
רק מהמחשבה שב ז כ ו ת י 100 נשים יפרישו חלה, את אותה מחשבה הייתי רוצה להעלים,
כי הכל הבורא יתברך עושה כאן, אבל זה לא אפשרי זה אוחז בי חזק מאוד עד שלא ניתן
לפירוד, אז מה הכוונה, מה אם הכל עבור הרצון לקבל אז להפסיק להשתמש בכוחות שלי? מה
יהיה? יש בי בעירה שחייבת להתפרק, איך עושים את זה נכון?
ב. אשמח מאוד אם
הרב יוכל לכתוב לי את חשיבות המצווה באופן שניתן יהיה להקריא זאת מתוך
הכתוב במהלך הערב, ברצוני לדעת מה רבינו בעל הסולם וכן הברכת
שלום אומרים על המצווה.
ג. אבקש לדעת האם
יש עניין במצוות הפרשת חלה ללישת הבצק בזמן מסויים או דקות ספורות מספיקות?
ד. שמעתי שצריך
ללוש בשתי ידיים ולא רק בימין כדי לקבל את כל השפע, האם זה נכון? אני לשה רק
בימין.
תודה רבה על
העצות החשובות שחוללו נפלאות, חשוב לי לומר לך שהשלום שורר בביתנו והיום יותר מתמיד,
אחרי שנים של נישואין בעיוורון מוחלט, אני מתחילה להעריך והוקיר את בעלי היקר! שבאמת
נבחר במיוחד בשבילי.
תודה על
ההתייחסות. זכיתי.
השם יברך אתכם על
כח השפעת מעשיכם למען הכלל.
......
תשובה: ל......
כאשר אדם מצליח
להפעיל אחרים יש לו סיפוק והנאה מן הדבר. לכן לפני האירוע צריך להתפלל
להשי"ת, שיתן כוחות לזכור שהאדם הוא כלום, אלא הכל פועל הבורא. וצריך להשתדל
לזכור זאת בתוך האירוע עצמו.
כותב
הקיצוש"ע: תקיים האשה מצות הפרשת חלה, כי האדם הראשון נברא בע"ש והיה
חלתו של עולם, והאשה בחטאה אבדתו, וע"כ צריכה היא לתקן דבר זה.
עץ הדעת מרמז על
הדעת האלוקית שתתגלה לעתיד לבוא בסוד הפסוק "ומלאה הארץ דעה את ה'".
בהתגלות האלוקות הזו יש תענוג עצום, וצריך אדם לקבלו, לא מטעם הרצון לקבל הנאה
ותענוג שלו, אלא מטעם אהבת ה', דהשי"ת רוצה שהנברא יקבל.
חוה היא הגוף –
הרצון לקבל, ואדם הוא הנשמה.
הנחש שהוא היצר
הרע פיתה את האשה המרמזת לרצון לקבל של האדם, לאכול מעץ הדעת, והיא נתנה לאדם שהוא
בחי' הנשמה גם להיות ניזון מן התענוג הגדול הזה.
ושניהם חטאו
ופגמו בכבודו של המלך, כי קיבלו את אור המלך לתועלת עצמם בחיבור אחד ביניהם.
אדה"ר נק'
חלתו של עולם. בגשמיות מפרישים חלה מן העיסה, ובכך מתכשרת העיסה. דוגמת הפרשת
הביכורים והמעשרות מן הפירות. הרעיון: לזכור שהכל שייך להקב"ה לכן צריך
להפריש חלק מסוים, ולא לקבל את הכל. והנה אדה"ר לפני החטא היו כולו מוקדש
לשמים, ולכן נק' חלתו של עולם. וחוה קלקלה את החלה הזו, כי גרמה שאדם יקבל לתועלת
עצמו, וכבר לא יחיה למען ה'. ולכן האשה צריכה להפריש חלה כנגד זה. ולכוון שמבקשת
מהבורא שחייה יהיו מוקדשים להשפיע נחת רוח למשפחתה. לאלקים ולאדם.
אין הגבלה של זמן
מסוים ללישה.
אין הוראה מיוחדת
באיזו יד ללוש מצד ההלכה.
בהצלחה, אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה