בס"ד
שאלה: כבוד הרב שלום,
האם צדיק שיגע וזכה שהבורא תיקן את נשמתו, נמצא במצב שהוא מתבונן על גופו והמציאות מבחוץ, כלומר גם בזמן שגופו ישן הוא עצמו (היחידה שבנפש?) ער ונמצא בהכרה ומודעות מלאים?
האם צדיק שיגע וזכה שהבורא תיקן את נשמתו, נמצא במצב שהוא מתבונן על גופו והמציאות מבחוץ, כלומר גם בזמן שגופו ישן הוא עצמו (היחידה שבנפש?) ער ונמצא בהכרה ומודעות מלאים?
אם נכון הדבר, האם בזמן שירדימו את גופו הגשמי עדיין
יהיה (נשמתו) ער ויהיה מסוגל לראות הכל (בזמן ניתוח לדוגמה), ויזכור את המראות
שראה ויוכל לתאר לאחרים את מה שעבר עליו בחדר הניתוח, אחרי שיעירו את גופו ויחזירו
אותו לעולם התודעה הגשמי?
תודה מראש, .....
תשובה: ל.....
תודה מראש, .....
תשובה: ל.....
האיש הרוחני הדבוק בבורא עולם, מסוגל לצאת מחוץ לגופו,
ונשמתו משוטטת בעולמות עליונים, ואז גופו נשאר כפוחלץ קפוא, עד שהנשמה שבה ומתלבשת
בגוף. ומי שהוא יותר במעלה יכולה נשמתו לצאת מחוץ לגופו, ואף אחד לא יראה שינוי
בגופו הגשמי, היינו לעשות זאת בהסתרה גמורה.
אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה