בס"ד
שאלה: כבוד הרב ערב טוב!
האם לבוא ללימוד מתוך חיסרון והשתוקקות לבורא או
לבוא ללמוד מתוך שמחה ורצון לעשות נחת רוח לה' יתברך ?
אדם שנמצא בצרה מרגיש צורך להתפלל אל ה'
יתברך בבחינת "חנני ה' כי אליך אקרא כל היום". אותו אדם יעשה כל שביכולתו
להתפלל אל ה' ולהרבות בתחינה אל ה' יתברך שיושיע אותו. מדוע לא לנהוג כך ולהתפלל
אל ה' כמה שיותר שיושיע אותנו ויביא לנו את הגאולה? מדוע לא להרבות בתחינות אל ה'
יתברך שיכניע לבבנו הערל וייתן לנו לב חדש לעבוד אותו בשמחה?
בברכה,
..........
בס"ד
תשובה: ל............ שלום וברכה
כאשר אדם בא ללמוד צריך לבוא עם שניהם, גם עם חסרון
והשתוקקות לה', וגם עם שמחה על זה שזוכה ללמוד תורתו של הבורא.
אנו צריכים לחלק את עבודתנו לב': א) שמחה והודאה
להשי"ת על הטוב שגמלנו, ובכלל זה התבוננות בגדלותו, בשלימות התורה, ביקר
המצוות, ואשר בחר בנו מכל העמים, וכו'. ב) התבוננות בחסרונות שלנו, ותפילה וצעקה
לתיקון. כך קיבלנו מרבותינו: רוב היום צריך לעסוק בא', ורק מקצת מן היום בב'.
והסיבה - כי אם אדם מתמקד בחסרונותיו יותר מדי נעשה ארור, ואין ארור מתדבק בברוך.
ידידך אמג
שאלה: לכבוד הרב ערב שבת ש-לו-ם!
קשה לי מה שכתבת שרוב היום לעסוק ב-א' ומקצת היום ב-ב', כי מה שכתוב בספר שמעתי מאמר
"מהו ההבדל בין צל דקדושה לצל דס"א": "...שרק ע"י
היסוריים שהוא מקבל ממנו ית' והוא רוצה להיחלץ מצרתו ולברוח מהיסוריים, אז כל מה
שביכולתו הוא עושה. לכן, כשהוא מקבל את ההסתרות והיסוריים, אז בטח יעשה את התרופה
הידועה ,שהיא להרבות בתפילה, שה' יעזור לו להוציאו ממצבו שבו הוא נמצא".
לפי מה שרושם בעל הסולם בזמן שקשה לו על
האדם להרבות בתפילה לפני ה' יתברך
בברכת
שבת שלום
.........
בס"ד
תשובה: ל.......
היקר שלום
א) להרבות בתפילה אפשר גם מבחי' איכות, היינו בעומק גדול,
ולא דוקא מבחי' כמות.
ב) גם אם נאמר שמדובר על כמות, אזי אפשר להכניס את התפילה
למסגרת של קו ימין, כי יכול האדם בזמן התפילה להתרכז ברצון שלו
בישועה, להתרכז בבטחונו שה' יעזור לו, להתרכז בביאתו למטרתו שהיא הדביקות
בה', כלומר בקצה החיובי של התפילה, ולא בחסרונותיו שלו להרגיש את עצמו כאדם
הגרוע והשפל ביותר בבריאה. ובאופן הזה אדם יכול גם להתפלל כל היום, כפי שאמרו
חז"ל (ברכות כ"א) ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו.
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה