ענין
השגחה פרטית והשתדלות האדם
מתחילה צריך
להקדים ד' יסודות בהשקפת האדם ובעבודתו:
א) חכמים אומרים
במשנה מ' אבות: "אם אין אני לי מי לי", משמע שהכל עושה האדם. ומאידך
גיסא אומרים בהמשך: "ואני לכשלעצמי מה אני", משמע שהכל עושה הבורא.
וא"כ הן ב' הוראות סותרות לגמרי!? אלא אמר רבינו הק': העבר (כל מה שארע לאדם
עד הדקה של עכשו) שייך לפעולת ה', ואחריות ההווה מוטלת על האדם.
ב) פעולת הזולת או
תרחיש חיצוני נחשבת לבורא, ע"פ שכותב בשמעתי, שאדם צריך לקבוע בלבו שיש רק ב'
ישויות בעולם - השי"ת והוא, וכל מה שמחוץ לו הוא השי"ת.
ג) ענין ימין
ושמאל הם ב' זמנים בהתיחסות האדם למה שקורה איתו וסביבו, ימין פירושו אמונה שפעולת
השי"ת היא שלימה. שמאל פירושו ענין ביקורת עצמית, וחיפוש האדם את הרע
והשלילי, בכדי להגדירו ולתקנו.
ד) ענין שכר
ועונש.
לפי"ז יש
להתיחס לד' נושאים:
א) עבר והווה ועתיד
ביחס לעבדות ה' השייכים אלי.
הנה כל מה שארע
לאדם בעבר, צריך להתיחס אליו כאל פעולת ה'. אם זכה לעשות (מעשה כולל מעשה דיבור
ומחשבה) טוב, צריך לומר תודה לה'. ואם ח"ו פעל רע, גם לזה צריך להתיחס כאל
פעולת ה', ולהאמין שה' פעל שיעשה רע. ובכאן מתחלקת התיחסותו לימין ושמאל: דהיינו
בזמן השמאל, צריך לעשות ביקורת נוקבת על ענין הרע, ולשפוך תפילה לה', שלא יביאו
שוב למצב זה של רע. גם צריך לעשות ביקורת מדוע ארע לו שהשי"ת גלגל שיעשה רע,
ולתקן את הטעון תיקון. ובזמן הימין אדם צריך להאמין שזה שהשי"ת גלגל לו רע,
זהו ג"כ לטובתו במאה אחוז, בכדי שיצטרך את ישועת הבורא, בכדי שיתקדם בתיקון
הרע שבו, וכדומה.
וכל מה שקורה
לאדם בהווה, צריך להתיחס אליו כאל דבר הנתון לשיקולו ובחירתו. דהיינו שהוא צריך
להתאמץ לבחור בטוב, ולהתרחק מן הרע. ומבחי' האדם ההתאמצות צריכה להיות ההתאמצות
המקסימלית בכדי להצליח לקיים את צו ה', וברגע שבחר, ונהפך הרגע הזה להיות עבר, שוב
חוזר למצב הא', שצריך ליחס את בחירתו לה', בין אם בחר טוב או שבחר ח"ו רע.
נמצא, באם האדם
לא הצליח להתגבר על יצריו, ובחר ברע, אזי כפי שאמרנו שייך זה לעבר. אבל עדיין יש
לו בחירה לגבי ההוה, דכיון שהשי"ת גלגל לו בעבר בחירה ברע, ע"כ עליו לנסות
את כל התחבולות שברשותו, עמ"נ שבהווה כן יבחר בטוב, כי לגבי ההווה עדיין הכל
נתון לבחירתו. ואם בכל פעם בהווה, שהדבר נתון לבחירתו, בכל זאת לא מצליח לבחור
בטוב, אלא תמיד בוחר ברע, וכשנהפך זה לעבר, אזי מכיר בכך שהשי"ת מגלגל עליו
את הרע, וכבר אין יותר שום תחבולות באמתחתו, אזי לא נשארת לו מצד שמאל יותר מאשר
תפילה, מכיון שמכיר בכך, שאין לו את כח הבחירה לבחור בטוב, וצריך לעזרת ה'. גם
נוהג ענין הימין כנ"ל.
ענין עתיד הוא
זמן שהאדם עדיין לא חווה, והוא זמן נעלם, והוא מתחיל מן הדקה הבאה. אולם גם לגביו
יש בחירה – למה להשתוקק. כי האדם כבר בהווה צריך לקבוע איך הוא רוצה שיראה העתיד
שלו, האם עתיד של קבלה, או עתיד של השפעה ואמונה.
ב) עבר והוה ביחס
לעבדות ה' השייכים לזולת.
פירוש: שאדם
מתבונן על חבירו, כאן אין הבדל בין עבר להווה, אלא בין עבר ובין הווה, צריך להחשיב
הכל כפעולת ה'. ובין אם פעל טוב או פעל רע, צריך להחשיב כפעולת ה'. אלא שפעולה
טובה צריך האדם להחשיב, לעלה ולקלס, בכדי להרים את חשיבותו של החבר, ובכדי שיוכל
ללמוד ממנו. ופעולה רעה, ג"כ צריך להחשיב כפעולת ה', ובזה יש ימין ושמאל:
הימין הוא שיאמין שהכל מושגח ע"י השי"ת בשלימות, ושלימות משמעותה לכל
הכוונים, הן לגבי הזולת שפועל רע, והן לגבי הסובבים אותו. והשמאל הוא שצריך להתרחק
ולהבדל מן הפעולה הרעה, ולדעת שלא להתחבר עם הענין הרע. וכן לגבי העתיד נוהגת
בחירה – איך האדם היה רוצה לראות את חבירו בעתיד, האם לראותו במצב טוב, או לראותו
ח"ו במצב רע.
ג) עבר והווה
ביחס למקרים גשמיים השייכים אלי.
מקרים גשמיים
שקורים לאדם צריך ליחס לבורא, למשל: אדם נהיה חולה, צריך ליחס זאת לבורא. ובכל מה
ששייך לעבר, צריך להנהיג ימין ושמאל, דהיינו מצד שמאל לומר שהבורא עשה אותו חולה
מחמת פשעיו, כמ"ש "והיה אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך והאזנת למצוותיו, כל
המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך". וצריך להתפלל על זה שיעזרו השי"ת
להבדל מפשעיו, ולקבל על עצמו בעתיד שנתון לבחירתו להבדל מפשעיו. ומצד ימין צריך
להאמין שמחלתו היא לטובתו, שהכל פועל הבורא בשלימות גמורה לטובת האדם. וביחס להווה
הרי נתונה לו הבחירה, מה יעשה מכאן והלאה. והבחירה תמיד צריכה להשקל ביחס לצווי
התורה וההלכה, איך ינהג. ולפי התורה אדם צריך לרפאות את עצמו, ע"כ עליו לדרוש
ברופאים, או בתרופות, בכדי לרפאות את עצמו. וכאשר שוב נהפך להיות ההוה לעבר, שוב
צריך ליחסו לפעולת ה'. באם הרפוי הועיל צריך להודות לה', ובאם לא הועיל, צריך
להאמין שאין הבורא רוצה שיהיה בריא, ובכאן שוב נוהגים ימין ושמאל הנ"ל.
ועדיין לגבי ההווה החדש יש לו את חיוב הבחירה, להשתדל להבריא את עצמו. ובאם מקיים
את ההשתדלות הזו שוב ושוב, ואין הדבר מועיל. צריך להסיק כאשר נהפך לעבר, כרגיל
שהכל פעולת ה', ואין השי"ת רוצה שיהיה בריא, ושוב נוהגים כאן הימין והשמאל
הנ"ל.
ד) עבר והווה
ביחס למקרים גשמיים הבאים מזולתי, היינו שמתרחשים מן הסביבה.
הסביבה נחשבת
לפעולת הבורא, כנ"ל שכל מה שמחוץ לאדם הוא הבורא. ובאם למשל אדם שני מתקיף
אותי, צריך ליחס זאת לפעולת הבורא. ושוב: כל מה שמוגדר בשם עבר הוא פעולת הבורא,
הן לטוב והן למוטב. אם טוב צריך להודות לה' וכן לאותו אדם, ואם לרע, אזי נוהגים
ימין ושמאל. מצד ימין צריך להאמין שזה לטובתי, מצד שמאל אמרו חז"ל: אם באים
יסורים לאדם צריך לפשפש במעשיו, שודאי חטא.
ובכל מה ששייך
להווה, יש בחירה לאדם איך להתנהג למול זולתו, והבחירה היא אם מאמין שהזולת הוא
הבורא או שאינו מאמין, שזה קובע את צורת התיחסותו אליו. כי אם מאמין שזו פעולת
הבורא, צריך להתיחס כפי שמתיחסים לבורא, ולדון לכף זכות, ובאם אינו מצליח להאמין,
אזי פועל בצורה חילונית ושלילית. ובכל מקרה יש לאדם בחירה, מה לעשות בפועל למול
ההתקפה שמתקיף חבירו. או מה לעשות למול כל תרחיש שמתרחש מחוץ לו.
דוגמא נוספת:
אסון טבע, מתרחשת רעידת אדמה. ולפי היסוד שכל מה שמחוץ לאדם הוא הבורא, צריך
להאמין שהבורא חולל זאת, וכל התוצאות כולן מאת הבורא. ולגבי העבר יש ימין ושמאל,
היינו להאמין שהכל לטובה מצד ימין, ומצד שמאל - ליחס את האסון לפשעי שלי, אשר צריך
לתקנם. ובהווה יש לאדם את החובה לבחור: א) אם באמת מצליח להתיחס לכל התרחיש הזה
כאל פעולת הבורא, ולהאמין שהכל לטובה, הן לגביו הן לאחרים. או שאינו מצליח להאמין,
וכופר במציאות ההשגחה האלוקית, שאז מוכרח להתנתק מן הבורא. ב) בחירה מעשית, מה על
האדם לעשות למול רעידת האדמה. ומבחינה מעשית השיקול הוא תמיד מה אומרת התורה
וההלכה לאדם לפעול, ולפי"ז צריך לפעול.
ענין הבחירה
המעשית בהווה, יכול להיות מוגדר - כנסיון לבדוק מהו רצון ה', כי לגבי העבר רצון ה'
נתון ומוגדר, דהיינו שארעה רעידת אדמה והאדם איבד את ביתו, או לפי הדוגמא הקודמת
שהאדם נעשה חולה. אבל לגבי ההוה, פעולות האדם תוגדרנה כבדיקה מהו רצון ה', דהיינו
אם חובתו ללכת להתרפאות ע"פ התורה, חייב לקיים זאת. אבל אם לא נעשה בריא,
צריך להבין שרצון ה' שיהיה חולה. וכן בדוגמא הנוכחית, אם ע"פ שיקול התורה,
למשל צריך להשתדל לבנות את ביתו מחדש, צריך לקום ולעשות זאת, אבל עדיין אין בטוח
שהשי"ת יאפשר לו זאת, רק לפי התוצאות שיקרו כתוצאה מחובת הבחירה שלו בהווה,
כך ידע למפרע מהו רצון ה'.
שכר ועונש במעשה
ובאמונה, לגבי עצמו ולגבי חיצוניתו, אפילו לגבי העבר, יש שכר ועונש, כי הבחירה
מוטלת עליו בהווה אם להאמין שהכל פעולת ה', או לכפור בה.
בכל רגע יש את
הבחירה לגבי העבר, ואת הבחירה לגבי העתיד. לגבי העבר היא בחירה אמונית ולא מעשית,
כי המעשה כבר נעשה, לגבי ההווה הבחירה היא גם מעשית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה