שאלה: לכבוד הרב,
בפסחים 102 ב' יש "מחלוקת" בין
רשב"ם ותוספות, האם ביום טוב יש לנו נשמה יתרה. רשב"ם אומר שכן אבל
תוספות אומר שלא, רק בשבת יש לנו נשמה יתרה ולא ביום טוב.
ב' שאלות: 1. על מה המחלוקת מתבססת? 2. למה
להריח בשמים גורם להרגשה טובה?
בברכה,
בס"ד
תשובה: ל.....
שלום
יום טוב הוא סוד מוחין דנשמה, ושבת הוא מוחין
דחיה. המחלוקת היא כזו: תוספות סוברים שענין נשמה יתרה היינו מה שהוא יותר מענין
תיקון האדם, וכיון שביום טוב יש רק מוחין דנשמה שהם מוחין דחסדים, ואינם בכלל מטרת
הבריאה, לכן סוברים שאין נשמה יתרה ביו"ט. משא"כ רשב"ם סובר שגם
מוחין דנשמה הם בכלל נשמה יתרה, מטעם שנשמה היא בחי' ג"ר דבינה, וכל ג"ר
הם שלימות, והם מעבר לענין תיקון הכלי, אלא כבר נחשב לבחי' אורות.
ענין בשמים הוא ענין ריח, והריח עולה ממטה
למעלה, שזה מרמז על ענין הכוונה דעמ"נ להשפיע, שאדם שהוא למטה מכוון להשפיע
נחת רוח ליוצרו שהוא למעלה. ובזמן שאדם יכול לכוון עמ"נ להשפיע אז מתגלה לו
אור ה' שהוא נשמה.
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה