שאלה: א) למה הרב מברך ברכות הנהנין בשקט לעומת שאר העולם המברכים בקול רם?
ב) האם הרב רואה מציאות שבה ישתנה הלבוש החרדי השחור?
ג) האם לדעתך מגע חילוני ביין אוסרו?
תשובה: א) ברכות הנהנין בשקט זהו שלמדתי מאדמו"ר זצ"ל, ולדעתי סיבת הדבר היא מטעם שכל העולם מברכים בקול רם, בכדי לזכות את השני בענית אמן, אבל אדמו"ר זצ"ל גרס שענין אהבת הזולת, מתבטא קודם כל בגשמיות, היינו תן לחברך את הדברים הגשמיים שאליהם מתאווה נפשך. ואל תתן לו דברים שאליהם אין מתאוה נפשך, ואינם מורגשים אצלך כרכוש, דאין זו נתינה. וזה שאני נותן לזולת את ההזדמנות לומר אמן, אינה מהוה נתינה כלל, כי אין כאן שום רכוש שאני מוותר עליו ונותנו לשני. ומכיון שיש אנשים רבים שבזה מסתכמת "הנתינה" שלהם לזולת, לכן אדמו"ר זצ"ל לא נהג כך, בכדי לשלול דעה זו.
ב) ענין הלבוש הגדיר אדמו"ר זצ"ל, שהוא מסמל - בעיני מי אתה רוצה למצוא חן. ולכן היהודים בכל מקום הלכו בלבוש שונה, בכדי לסמל זאת, שאינם רוצים למצוא חן בעיני הגוים. וכך גם כאשר באו לארץ ישראל, המשיכו ללבוש את הלבוש השחור, בכדי להבדל מן היהודי החילוני, ועי"כ מכל עקרונות החיים החילונים. לעומת היהודים חובשי הכיפות הסרוגות, שדוקא רצו ללכת יד ביד עם היהודי החילוני. והיום גם רבים מהם מבכים על כך מרה. ולכן אינני צופה שהלבוש השחור ישתנה באשר הוא מסמל את הדברים הנ"ל, והם דברים חשובים. וזאת לידיעתך: אדמו"ר זצ"ל החשיב מאד את הלבוש החסידי, וכל בעל תשובה ששינה לבושו, ללבוש שחור חסידי, שימח אותו ביותר.
ג) יהודי שמחלל שבת בפרהסיא, שנגע ביין, אוסר את היין (לכן ביקבים עובדים רק יהודים דתיים). והעולם נוהגים להחמיר גם אם אינו נוגע ביין עצמו, אלא רק נוגע בבקבוק. אבל מעיקר הדין בנגיעה בבקבוק, ולא ביין, אין בעיה. ובהקשר לכל הנ"ל אין חילוק בין אדם שאינו שומר שבת במזיד, לבין אדם שאינו שומר שבת מתוך חוסר ידיעה, המוגדר כ"תינוק שנשבה", הגם שלענינים הלכתיים אחרים יתכנו חילוקים בין ב' סוגי האנשים הללו.
בברכה ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
ב) האם הרב רואה מציאות שבה ישתנה הלבוש החרדי השחור?
ג) האם לדעתך מגע חילוני ביין אוסרו?
תשובה: א) ברכות הנהנין בשקט זהו שלמדתי מאדמו"ר זצ"ל, ולדעתי סיבת הדבר היא מטעם שכל העולם מברכים בקול רם, בכדי לזכות את השני בענית אמן, אבל אדמו"ר זצ"ל גרס שענין אהבת הזולת, מתבטא קודם כל בגשמיות, היינו תן לחברך את הדברים הגשמיים שאליהם מתאווה נפשך. ואל תתן לו דברים שאליהם אין מתאוה נפשך, ואינם מורגשים אצלך כרכוש, דאין זו נתינה. וזה שאני נותן לזולת את ההזדמנות לומר אמן, אינה מהוה נתינה כלל, כי אין כאן שום רכוש שאני מוותר עליו ונותנו לשני. ומכיון שיש אנשים רבים שבזה מסתכמת "הנתינה" שלהם לזולת, לכן אדמו"ר זצ"ל לא נהג כך, בכדי לשלול דעה זו.
ב) ענין הלבוש הגדיר אדמו"ר זצ"ל, שהוא מסמל - בעיני מי אתה רוצה למצוא חן. ולכן היהודים בכל מקום הלכו בלבוש שונה, בכדי לסמל זאת, שאינם רוצים למצוא חן בעיני הגוים. וכך גם כאשר באו לארץ ישראל, המשיכו ללבוש את הלבוש השחור, בכדי להבדל מן היהודי החילוני, ועי"כ מכל עקרונות החיים החילונים. לעומת היהודים חובשי הכיפות הסרוגות, שדוקא רצו ללכת יד ביד עם היהודי החילוני. והיום גם רבים מהם מבכים על כך מרה. ולכן אינני צופה שהלבוש השחור ישתנה באשר הוא מסמל את הדברים הנ"ל, והם דברים חשובים. וזאת לידיעתך: אדמו"ר זצ"ל החשיב מאד את הלבוש החסידי, וכל בעל תשובה ששינה לבושו, ללבוש שחור חסידי, שימח אותו ביותר.
ג) יהודי שמחלל שבת בפרהסיא, שנגע ביין, אוסר את היין (לכן ביקבים עובדים רק יהודים דתיים). והעולם נוהגים להחמיר גם אם אינו נוגע ביין עצמו, אלא רק נוגע בבקבוק. אבל מעיקר הדין בנגיעה בבקבוק, ולא ביין, אין בעיה. ובהקשר לכל הנ"ל אין חילוק בין אדם שאינו שומר שבת במזיד, לבין אדם שאינו שומר שבת מתוך חוסר ידיעה, המוגדר כ"תינוק שנשבה", הגם שלענינים הלכתיים אחרים יתכנו חילוקים בין ב' סוגי האנשים הללו.
בברכה ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה