שאלה: יש לי מספר שאלות אליך אם מותר, שבלעדיהם איני יכול להתקיים. לפני שאשאל אותך, כידוע ספרי קבלה לגמרי שונים מספרי ש"ס ופוסקים כיוון שבקבלה לכל מונח גשמי יש משמעות רוחנית אחרת. לדוגמא: יצר הרע או יצר הטוב הם לא שתי מלאכים שאומרים לך מה לעשות כמקובל בחברה, אלא הם שתי כוחות רוחניים שלא תופסים לא זמן ולא מרחב. אלא הם שתי כוחות שנמצאים בכל אדם בצביונם הרוחני.
השאלות שלי הם על מה שכתוב בהקדמה לתלמוד עשר הספירות של רבינו "בעל הסולם": לפיכך מתחייב הלומד טרם הלימוד להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש.
מהם התחזקות באמונת השי"ת ובהשגחה, ומהו השכר ועונש בצביונם הרוחני כמובן?
תשובה: האמונה בהשי"ת היא אכן כח רוחני, שאותו יכולים לקבל רק מהקב"ה. ומשמעותו היא הליכה של האדם למעלה ממה שדעתו מבינה. ובהליכה זו צריכים להשתתף כל אבריו, ודיבוריו, ומחשבותיו. לדוגמא: אדם מרגיש יסורים וכאב בעוה"ז, והרגשתו זו מציבה אותו בתוך הנחה שהבורא יתברך: או שאינו משגיח על הנבראים, או שרוצה להרע להם. אולם האדם צריך להאמין, דהיינו להכיר בכך, שדעתו והרגשתו אינם האמת, כי השגחת השי"ת על הבריאה, היא בכל פרט, מתוך רצונו להטיב לנבראיו, כך מסרו לנו אנשים שהגיעו לדביקות בבורא. והזהירו אותנו לא להסתמך על דעתינו והרגשתינו, אלא להאמין, כלומר להתיחס למה שהתורה וחכמים אמרו לנו, בתור האמת המוחלטת. ואילו דעתינו כלום אינה שוה. ובתחילה אדם צריך להשתדל לצייר במחשבתו, את הדברים הנ"ל, הגם שהאור אינו מאיר לו, וצריך להשתדל לפעול במחשבה דיבור ומעשה, בהתאם לאמונה זו שהבורא משגיח על הנבראים בכל רגע, באופן פרטי, מתוך רצונו להטיב לנבראיו. וצריך לכפות את עצמו על כך, דהיינו לחיות חיים שלמעלה מדעתו והרגשתו. ולאחר שתשתלם עבודתו של האדם, אז יאיר לו אור האמונה מאת השי"ת, שיקבע את האמיתות הנ"ל בחייו. ולא יצטרך עוד לילך בכפיה עם עצמו. ובזאת הסברנו מה זו אמונה, ומה זו השגחה.
וענין שכר ועונש הוא ענין יחסי, כי יש אנשים שמאמינים, שאם ילכו בדרך ה' יהיה לרצון לקבל שלהם תענוג בעולם הזה ובעולם הבא, ואם לא ילכו בדרך ה' יקבלו עונש בעוה"ז ובעוה"ב. ויש אנשים שבשבילם השכר והעונש הוא לא התענוג שמתקבל בכלים דקבלה שלהם, אלא להפך: שכר עבורם הוא אם יכולים להתדבק בה', היינו לילך באמונה, ולילך בהשפעה, ועונש עבורם אם אינם יכולים להתדבק בה', ויצרם גובר עליהם, ומוכרחים לילך לפי דעתם, ולפי הרצון לקבל שלהם.
בהצלחה רבה וכל טוב.
אברהם מרדכי גוטליב
השאלות שלי הם על מה שכתוב בהקדמה לתלמוד עשר הספירות של רבינו "בעל הסולם": לפיכך מתחייב הלומד טרם הלימוד להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש.
מהם התחזקות באמונת השי"ת ובהשגחה, ומהו השכר ועונש בצביונם הרוחני כמובן?
תשובה: האמונה בהשי"ת היא אכן כח רוחני, שאותו יכולים לקבל רק מהקב"ה. ומשמעותו היא הליכה של האדם למעלה ממה שדעתו מבינה. ובהליכה זו צריכים להשתתף כל אבריו, ודיבוריו, ומחשבותיו. לדוגמא: אדם מרגיש יסורים וכאב בעוה"ז, והרגשתו זו מציבה אותו בתוך הנחה שהבורא יתברך: או שאינו משגיח על הנבראים, או שרוצה להרע להם. אולם האדם צריך להאמין, דהיינו להכיר בכך, שדעתו והרגשתו אינם האמת, כי השגחת השי"ת על הבריאה, היא בכל פרט, מתוך רצונו להטיב לנבראיו, כך מסרו לנו אנשים שהגיעו לדביקות בבורא. והזהירו אותנו לא להסתמך על דעתינו והרגשתינו, אלא להאמין, כלומר להתיחס למה שהתורה וחכמים אמרו לנו, בתור האמת המוחלטת. ואילו דעתינו כלום אינה שוה. ובתחילה אדם צריך להשתדל לצייר במחשבתו, את הדברים הנ"ל, הגם שהאור אינו מאיר לו, וצריך להשתדל לפעול במחשבה דיבור ומעשה, בהתאם לאמונה זו שהבורא משגיח על הנבראים בכל רגע, באופן פרטי, מתוך רצונו להטיב לנבראיו. וצריך לכפות את עצמו על כך, דהיינו לחיות חיים שלמעלה מדעתו והרגשתו. ולאחר שתשתלם עבודתו של האדם, אז יאיר לו אור האמונה מאת השי"ת, שיקבע את האמיתות הנ"ל בחייו. ולא יצטרך עוד לילך בכפיה עם עצמו. ובזאת הסברנו מה זו אמונה, ומה זו השגחה.
וענין שכר ועונש הוא ענין יחסי, כי יש אנשים שמאמינים, שאם ילכו בדרך ה' יהיה לרצון לקבל שלהם תענוג בעולם הזה ובעולם הבא, ואם לא ילכו בדרך ה' יקבלו עונש בעוה"ז ובעוה"ב. ויש אנשים שבשבילם השכר והעונש הוא לא התענוג שמתקבל בכלים דקבלה שלהם, אלא להפך: שכר עבורם הוא אם יכולים להתדבק בה', היינו לילך באמונה, ולילך בהשפעה, ועונש עבורם אם אינם יכולים להתדבק בה', ויצרם גובר עליהם, ומוכרחים לילך לפי דעתם, ולפי הרצון לקבל שלהם.
בהצלחה רבה וכל טוב.
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה