שאלה: שלום רב לכבוד הרב. אני מקווה מאוד שלא הפכתי למעין מטריד קבוע, אבל התשובות שאתה שולח אלינו נלמדות בשיעורי הבוקר ומאירות לנו נקודות רבות. ונתקלנו שוב בבעיה בהבנה שהיינו שמחים לקבל את תשובתך.
במאמר מהות חכמת הקבלה בספר מתן תורה דף קלא דיבור המתחיל "וכמובן לא יתכן לדבר מתולדות איזה דבר מקודם שאנו מכירים את הדבר בעצמו...." ולאחר מכן בדף קלג' דיבור המתחיל "והנה ...אשר האדם הזוכה לדבר מחויב ללכת באותם המבואות והדרכים ולהשיג כל פרט וכל מדרגה לאט לאט בדיוק נכון...". לפי שני ציטוטים אלו, אני מבין שמהות לימוד חכמת הקבלה, תואם את הציטוט הראשון, "שלא יתכן לדבר מתולדות איזה דבר בטרם שאנו מכירים את הדבר עצמו", מכאן שהלימוד בתלמוד עשר הספירות ובמאמרים השונים, חושף אותנו להכרות עמוקה ופנימית עם הדבר, כלומר עם סדרי השתלשלות מעילא לתתא, ומתתא לעילא. אבל הציטוט השני, שטוען שיש ללכת באותם המבואות והדרכים, והדגש על המילה ללכת !!! מהיכן נספוג את ההדרכה מהם המדרגות, ולאן אדם צריך ללכת, הרי המדרגות הם רבות מספור, ועוד אומר במאמר זה שיש ללכת לאט לאט בדיוק נכון!!! וללא הדרכה ספציפית, מהיכן נדע מהם המדרגות הספציפיות המדוברות, ומהו הקצב??
בביאורים לעניין זה, מוסברת היטב המסגרת של הדברים, כלומר קניית הרצון להשפיע והתנתקות מרבית מהרצון לקבל, אבל אין פרוט והדרכה פרטנית לעניין זה. מצאנו דרך דומה לזה, בספר מסילת ישרים, ששם כן מובא סולם הדרכתי כלשהו עד להגעת האדם לדרגת הנבואה, או אולי כמו בתפילה בסידור של הרש"ש, ששם מובאות כל מיני מדרגות וכונות בתפילה. אבל בלימוד שלנו היכן נמצא הדרכה לעניין זה?
תשובה: אכן ההדרכה שאנו מקבלים בעבודתינו היא יותר הדרכה כללית, כפי שמובא בהקדמה לספר הזהר, שישנן ד' חלוקות בחיי האדם: א) פיתוח הרצון לקבל הגשמי. ב) פיתוח רצון לקבל רוחני. ג) משפיע עמ"נ להשפיע. ד) מקבל עמ"נ להשפיע המכונה תחית המתים.
אין לנו לעבוד על החלוקה הא', כי היא ממילא מפותחת, וכל עבודתינו בשלב זה היא במעבר מחלוקה הא' לחלוקה הב', דהיינו לעשות צמצומים ומסכים על התענוגים הגשמיים, וליצור בתוך עצמינו רצון לקבל ותאוה והשתוקקות לבורא, ללימוד תורתו, למצוותיו. ובמעבר הזה יש פרטים רבים שאותם אנו צריכים לישם. הפרטים הללו מפוזרים בספרי ברכת שלום מאמרים של אדמו"ר זצ"ל, בספר ה' שמעתי שמעך וכו'.
רבותינו לא ירדו הרבה להוראות פרטיות, כי סמכו על ההולכים בדרכי עבדות ה', שיבינו את הפרטים בעצמם: והעבודה מתחלקת לב' ראשי חץ: א) בליבא, דהיינו לעשות צמצומים ומסכים על כל התאוות הגשמיות, מעבר למה שמוכרחים. ולהתיחס לכל הגשמיות כאל דבר זניח ובטל לגמרי, ולרדוף בכל דקה פנויה אחר השי"ת והתורה והמצוות. ב) עבודת האמונה, להתנהג כמי שעומד באופן מוחשי בפני מלך גדול ונורא, על כל המשתמע מכך, דקה אחרי דקה. ובב' סוגי העבודות הללו מקופל הכל, כל פרט של חיינו מותנה בהם.
היום אנשים אוהבים לשמוע פרטים קטנטנים, והוראות פרטניות, כי האנשים קטנים, ואין להם כח ושכל ותבונה להבין לבד איך לישם את ההוראות הכלליות. ולכן יש שאלות רבות בנוסח: אם מתחשק לי לאכול קוטג' בארוחת בוקר אני צריך לעשות מסך על זה או לא? אם אשתי אמרה לי שאני אדיוט, האם אני צריך להאמין שהבורא הוא שמלובש בה ולוותר לה? וכו' וכו'
ועדיין לא עניתי על שאלתך: לעניות דעתי העבודה המוטלת עלינו היא כ"כ גדולה, במעבר הנ"ל מרצון לקבל הגשמי לרצון לקבל הרוחני, עד שאין לנו לחפש בכלל את ההדרכה בהליכה ממדרגה רוחנית אחת לחברתה, כי אין זה שייך לנו כלל. זה רחוק מאיתנו. קודם כל אנו צריכים לעבור מחלוקה הא' לחלוקה הב' כנ"ל. וכשבעזה"ש נעשה זאת בשלימות כפי שצריך, אזי "נשמת אדם תלמדנו", התגלות אלוקות שתתגלה לאדם בתוך נשמתו, כבר תשכיל לו את הדרך איך להתקדם לשלב הבא. ואז יתעוררו בו גם הוראות והדרכות שהשכיל בלימודיו בתע"ס וכדומה, ויוכל לישמם לפי כוחו.
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
במאמר מהות חכמת הקבלה בספר מתן תורה דף קלא דיבור המתחיל "וכמובן לא יתכן לדבר מתולדות איזה דבר מקודם שאנו מכירים את הדבר בעצמו...." ולאחר מכן בדף קלג' דיבור המתחיל "והנה ...אשר האדם הזוכה לדבר מחויב ללכת באותם המבואות והדרכים ולהשיג כל פרט וכל מדרגה לאט לאט בדיוק נכון...". לפי שני ציטוטים אלו, אני מבין שמהות לימוד חכמת הקבלה, תואם את הציטוט הראשון, "שלא יתכן לדבר מתולדות איזה דבר בטרם שאנו מכירים את הדבר עצמו", מכאן שהלימוד בתלמוד עשר הספירות ובמאמרים השונים, חושף אותנו להכרות עמוקה ופנימית עם הדבר, כלומר עם סדרי השתלשלות מעילא לתתא, ומתתא לעילא. אבל הציטוט השני, שטוען שיש ללכת באותם המבואות והדרכים, והדגש על המילה ללכת !!! מהיכן נספוג את ההדרכה מהם המדרגות, ולאן אדם צריך ללכת, הרי המדרגות הם רבות מספור, ועוד אומר במאמר זה שיש ללכת לאט לאט בדיוק נכון!!! וללא הדרכה ספציפית, מהיכן נדע מהם המדרגות הספציפיות המדוברות, ומהו הקצב??
בביאורים לעניין זה, מוסברת היטב המסגרת של הדברים, כלומר קניית הרצון להשפיע והתנתקות מרבית מהרצון לקבל, אבל אין פרוט והדרכה פרטנית לעניין זה. מצאנו דרך דומה לזה, בספר מסילת ישרים, ששם כן מובא סולם הדרכתי כלשהו עד להגעת האדם לדרגת הנבואה, או אולי כמו בתפילה בסידור של הרש"ש, ששם מובאות כל מיני מדרגות וכונות בתפילה. אבל בלימוד שלנו היכן נמצא הדרכה לעניין זה?
תשובה: אכן ההדרכה שאנו מקבלים בעבודתינו היא יותר הדרכה כללית, כפי שמובא בהקדמה לספר הזהר, שישנן ד' חלוקות בחיי האדם: א) פיתוח הרצון לקבל הגשמי. ב) פיתוח רצון לקבל רוחני. ג) משפיע עמ"נ להשפיע. ד) מקבל עמ"נ להשפיע המכונה תחית המתים.
אין לנו לעבוד על החלוקה הא', כי היא ממילא מפותחת, וכל עבודתינו בשלב זה היא במעבר מחלוקה הא' לחלוקה הב', דהיינו לעשות צמצומים ומסכים על התענוגים הגשמיים, וליצור בתוך עצמינו רצון לקבל ותאוה והשתוקקות לבורא, ללימוד תורתו, למצוותיו. ובמעבר הזה יש פרטים רבים שאותם אנו צריכים לישם. הפרטים הללו מפוזרים בספרי ברכת שלום מאמרים של אדמו"ר זצ"ל, בספר ה' שמעתי שמעך וכו'.
רבותינו לא ירדו הרבה להוראות פרטיות, כי סמכו על ההולכים בדרכי עבדות ה', שיבינו את הפרטים בעצמם: והעבודה מתחלקת לב' ראשי חץ: א) בליבא, דהיינו לעשות צמצומים ומסכים על כל התאוות הגשמיות, מעבר למה שמוכרחים. ולהתיחס לכל הגשמיות כאל דבר זניח ובטל לגמרי, ולרדוף בכל דקה פנויה אחר השי"ת והתורה והמצוות. ב) עבודת האמונה, להתנהג כמי שעומד באופן מוחשי בפני מלך גדול ונורא, על כל המשתמע מכך, דקה אחרי דקה. ובב' סוגי העבודות הללו מקופל הכל, כל פרט של חיינו מותנה בהם.
היום אנשים אוהבים לשמוע פרטים קטנטנים, והוראות פרטניות, כי האנשים קטנים, ואין להם כח ושכל ותבונה להבין לבד איך לישם את ההוראות הכלליות. ולכן יש שאלות רבות בנוסח: אם מתחשק לי לאכול קוטג' בארוחת בוקר אני צריך לעשות מסך על זה או לא? אם אשתי אמרה לי שאני אדיוט, האם אני צריך להאמין שהבורא הוא שמלובש בה ולוותר לה? וכו' וכו'
ועדיין לא עניתי על שאלתך: לעניות דעתי העבודה המוטלת עלינו היא כ"כ גדולה, במעבר הנ"ל מרצון לקבל הגשמי לרצון לקבל הרוחני, עד שאין לנו לחפש בכלל את ההדרכה בהליכה ממדרגה רוחנית אחת לחברתה, כי אין זה שייך לנו כלל. זה רחוק מאיתנו. קודם כל אנו צריכים לעבור מחלוקה הא' לחלוקה הב' כנ"ל. וכשבעזה"ש נעשה זאת בשלימות כפי שצריך, אזי "נשמת אדם תלמדנו", התגלות אלוקות שתתגלה לאדם בתוך נשמתו, כבר תשכיל לו את הדרך איך להתקדם לשלב הבא. ואז יתעוררו בו גם הוראות והדרכות שהשכיל בלימודיו בתע"ס וכדומה, ויוכל לישמם לפי כוחו.
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
תגובה 1:
שלום כבוד הרב,
עד היום הבנתי, שמי שכבר הולך בדרך התורה (או כל דרך אחרת שמדגישה את הרוחניות על פני הגשמיות), הרי הוא כבר בשלב ב' בחייו - פיתוח רצון לקבל רוחני. רוב בני האדם אינם מגיעים לשלב זה, אך גם יש לא מעטים בעולם שכן נמצאים בשלב זה, וחושבים שזה העיקר - השגת רוחניות לטובתם האישית.
אך מי שכבר הגיע ללימוד פנימיות התורה, ודאי שכבר הבין שרוחניות אמיתית, משמעה שינוי צורת הקבלה לצורת השפעה. ולכן, לענ"ד, הרי אדם כזה כבר נמצא בשלב ג' בחייו, כי חוץ ממעשי השפעה, הוא גם מנסה להיות משפיע בכוונה.
אך עד כמה שהבנתי את דברי הרב, שלב ג' אינו שייך לנו כלל ???
האם הרב התכוון לגבי השגת שלב זה בשלמות ? שאז זה מובן, כי מדובר על עבודה של שנים.
בכבוד רב
אסף
הוסף רשומת תגובה