שאלה: על הכתוב "כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה, ומחיתי את היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה" - מדוע דווקא ארבעים יום?
,תשובה: כמובן שארבעים יום מרמזים על מדרגה רוחנית, ואינם ענין מיקרי. המספר ארבעים מרמז על מדרגה שלמה, כי בשם הוי"ה יש ד' אותיות, וכיוון שכל אות כוללת ע"ס, זה מרמז על מדרגת ארבעים. כלומר זה מרמז על כך שהמבול-מים הקיף את כל מדרגת האדם, מתחילה ועד סוף, כמו שהסברתי מקודם "ומחיתי את כל היקום", יקום מלשון קומה, את כל הקומה ואת כל התקומה שיש לאדם בקדושה.
רש"י במקום אומר: למה ארבעים יום? - כנגד יצירת הוולד, שקילקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים. שהרי כתוב שארבעים יום קודם יצירת הולד יוצאת בת קול וקובעת מה יהיה עם הולד, וכיון שאנשי דור המבול פגמו בענינים הללו של הולד, לכן כנגד זה המטיר הקב"ה ארבעים יום וארבעים לילה.
וגם את זה צריך להסביר באופן פנימי: כאשר האדם פוגם ביצירת הולד, משמעות הדבר - שהוא לא מאמין שמעבודתו יוכל לצאת איזה ולד מסוים, פירות, איזו תולדה מסוימת. ואלו הן תוצאות של הקושיות של - מה העבודה הזאת לכם? ומי ה' אשר אשמע בקולו?, הן שמביאות את האדם לחשוב - שחבל על כל ההתאמצות שלו בתו"מ, כי לא תצא ממנו שום תולדה.
נמצא, הענין של החטא של דור המבול, שפגמו בענין התולדה, כי השחיתו זרעם על הארץ, ביאורו - כי מחמת הקושיות הגדולות הללו שיש לאדם, הוא איננו מאמין שתצא ממנו תולדה, או שהוא לא רוצה בכלל שתצא ממנו תולדה, כי הוא סבור שלא יכולה לצאת ממנו תולדה הגונה. וזה פגם באמונה, דהנה "ישועת ה' כהרף עין". לכן העצה כנגד כל הענין הזה- להיכנס לתיבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה