בס"ד
שאלה: להרב א"מ גוטליב שלום וברכה,
א. האם אין התפיסה של 'בחינה אחרונה נאבדת' עומדת בניגוד לכלל 'אין העדר ברוחניות'?
ב. מנגנון הולדת הפרצופים ניתן להתבוננות משני פנים: מצד השתוות הצורה ומצד שינוי הצורה. השתוות צורה מסבירה מנגנון זה מלמטה למעלה ואילו שינוי הצורה מלמעלה למטה. שאלתי מתייחסת רק להבנת התהליך מלמטה למעלה, קרי לעניין השתוות הצורה. טענתי היא כי מנגנון עליית מסך דגוף למסך דראש אינו עקיב או לחילופין אינו תואם את הכלל החשוב כי 'השתוות הצורה מדביק ומיחד את הרוחניים זה בזה'.
ביתר הרחבה: דומה כי ניתוח מנגנון הולדת הפרצופים, מתוך הכלל של 'השתוות הצורה מדביק הרוחניים', תואם רק את הולדת פרצוף גולגלתא אך לא את הולדת פרצופי ע"ב וס"ג דא"ק. דרך משל, פרצוף ס"ג נולד מהזווג שנעשה על עוביות דבחי"ב דמסך דגוף. ברם, אם בחי"ד ובחי"ג דעוביות כבר אבדו הרי שמסך דגוף דבחי"ב היה אמור לעלות מיד לפה דראש, עוד קודם ביטוש או"מ באו"פ, מכח 'השתוות הצורה'! שהרי אם באבידת בחי"ד ובחי"ג דעוביות כבר השווה מסך דגוף צורתו למסך דראש, למה לי כל פעולת הביטוש של בחי"ב דעוביות? רוצה לומר, אם כבר בהזדככות עוביות בחי"ד ובחי"ג נעשית צורתו של המסך דגוף שווה למסך דראש, לא כל שכן בחי"ב דעוביות! שכן היא שווה במדת זכותה למסך דראש ונבחנות הן לבחינה אחת אף עוד קודם שנתבטשו בה או"מ באו"פ?
כל טוב .....
תשובה: לכב' ...... השלום והברכה,
א. אין התפישה של "בחינה אחרונה נאבדת" עומדת בניגוד לכלל של "אין העדר ברוחניות", מפני שכלל זה בא להנציח את הרווחים ולא את הגרעונות. ולכן כאשר מתבצעת פעולת הביטוש בפרצוף גלגלתא, הריהו מתחלק לב': 1) גלגלתא לפני שנעשה בו הביטוש. 2) גלגלתא לאחר שנעשה בו הביטוש. בגלגלתא ה1 אין העדר, והוא נשאר עם כל אורו. בגלגלתא ה2 מזדככת הבחינה האחרונה, דהיינו שנאבד כח המסך דילה, וכל זאת כהכנה ליציאת הפרצוף הבא.
ב. אין לשכוח שכל פרצוף הוא יחידה בפני עצמו, הכוללת את כל הבחינות. למשל: בפרצוף גלגלתא נעשה הזווג דהכאה על הבחי"ד דעביות הכללית דא"ק. אולם בחינה זו כוללת ה' בחינות עביות בפני עצמה, ד' שבד' היא הטעמים דגלגלתא, וג' ב' א' שורש שבד' הן הנקודות שבגלגלתא. השתוות המסך דגוף לפה דראש היא רק לאחר שמפסיק להשתמש בכל בחינות העביות של הפרצוף, דלאחר שמפסיק להשתמש בבחינת שורש של הד' אז מתאחד עם המלכות דראש. אולם כל זה איננו נוגע לפרצוף ע"ב, דפרצוף ע"ב הוא בחי"ג הכללית דעולם א"ק, ובה עדיין לא נעשתה השתמשות כלל ועיקר, ע"כ אין השתוות הצורה של המסך דבחי"ד דגלגלתא נוגעת כלום לפרצוף ע"ב. כאשר נעשה זווג בפרצוף ע"ב על הבחי"ג, אז מבחינים בע"ב ג"כ ה' בחינות, ד' של הג' היא הטעמים דע"ב, וג' ב' א' שורש של הג' הם הנקודות של ע"ב שיוצאות לאחר הביטוש. ורק לאחר שנעשה זווג אף על השורש דג', אז נבחנת הזדככות גמורה במסך דגוף דע"ב , ומתאחד עם המלכות דראש הע"ב. וכל זה איננו נוגע לפרצוף ס"ג, כי פרצוף ס"ג הוא בחי"ב הכללית דעולם א"ק, ואיננו קשור לבחי"ב דע"ב או לבחי"ב דגלגלתא. ובבחי"ב דס"ג עדיין לא נעשתה השתמשות כלל ועיקר. וע"כ לאחר הזדככות המלכות דע"ב ועלייתה לפה דראש שלה, היא שבה ויורדת אל הגוף, ועושה בעצמה זווג על בחי"ב דעביות החדשה, ומחדשת את הפרצוף השלישי של א"ק. וגם שם יש ה' בחינות עביות: ד' שבב' היא הטעמים דס"ג, וג' ב' א' שורש שבב' הם הנקודות דס"ג היוצאות לאחר הביטוש. ורק לאחר שמשתמשת המלכות דגוף דס"ג בכל ה' בחינות העביות, עולה המסך דגוף ומתאחד עם המלכות דראש הס"ג. וכו' עד"ז.
שבת שלום,
א. מ. גוטליב
שאלה: להרב א"מ גוטליב שלום וברכה,
א. האם אין התפיסה של 'בחינה אחרונה נאבדת' עומדת בניגוד לכלל 'אין העדר ברוחניות'?
ב. מנגנון הולדת הפרצופים ניתן להתבוננות משני פנים: מצד השתוות הצורה ומצד שינוי הצורה. השתוות צורה מסבירה מנגנון זה מלמטה למעלה ואילו שינוי הצורה מלמעלה למטה. שאלתי מתייחסת רק להבנת התהליך מלמטה למעלה, קרי לעניין השתוות הצורה. טענתי היא כי מנגנון עליית מסך דגוף למסך דראש אינו עקיב או לחילופין אינו תואם את הכלל החשוב כי 'השתוות הצורה מדביק ומיחד את הרוחניים זה בזה'.
ביתר הרחבה: דומה כי ניתוח מנגנון הולדת הפרצופים, מתוך הכלל של 'השתוות הצורה מדביק הרוחניים', תואם רק את הולדת פרצוף גולגלתא אך לא את הולדת פרצופי ע"ב וס"ג דא"ק. דרך משל, פרצוף ס"ג נולד מהזווג שנעשה על עוביות דבחי"ב דמסך דגוף. ברם, אם בחי"ד ובחי"ג דעוביות כבר אבדו הרי שמסך דגוף דבחי"ב היה אמור לעלות מיד לפה דראש, עוד קודם ביטוש או"מ באו"פ, מכח 'השתוות הצורה'! שהרי אם באבידת בחי"ד ובחי"ג דעוביות כבר השווה מסך דגוף צורתו למסך דראש, למה לי כל פעולת הביטוש של בחי"ב דעוביות? רוצה לומר, אם כבר בהזדככות עוביות בחי"ד ובחי"ג נעשית צורתו של המסך דגוף שווה למסך דראש, לא כל שכן בחי"ב דעוביות! שכן היא שווה במדת זכותה למסך דראש ונבחנות הן לבחינה אחת אף עוד קודם שנתבטשו בה או"מ באו"פ?
כל טוב .....
תשובה: לכב' ...... השלום והברכה,
א. אין התפישה של "בחינה אחרונה נאבדת" עומדת בניגוד לכלל של "אין העדר ברוחניות", מפני שכלל זה בא להנציח את הרווחים ולא את הגרעונות. ולכן כאשר מתבצעת פעולת הביטוש בפרצוף גלגלתא, הריהו מתחלק לב': 1) גלגלתא לפני שנעשה בו הביטוש. 2) גלגלתא לאחר שנעשה בו הביטוש. בגלגלתא ה1 אין העדר, והוא נשאר עם כל אורו. בגלגלתא ה2 מזדככת הבחינה האחרונה, דהיינו שנאבד כח המסך דילה, וכל זאת כהכנה ליציאת הפרצוף הבא.
ב. אין לשכוח שכל פרצוף הוא יחידה בפני עצמו, הכוללת את כל הבחינות. למשל: בפרצוף גלגלתא נעשה הזווג דהכאה על הבחי"ד דעביות הכללית דא"ק. אולם בחינה זו כוללת ה' בחינות עביות בפני עצמה, ד' שבד' היא הטעמים דגלגלתא, וג' ב' א' שורש שבד' הן הנקודות שבגלגלתא. השתוות המסך דגוף לפה דראש היא רק לאחר שמפסיק להשתמש בכל בחינות העביות של הפרצוף, דלאחר שמפסיק להשתמש בבחינת שורש של הד' אז מתאחד עם המלכות דראש. אולם כל זה איננו נוגע לפרצוף ע"ב, דפרצוף ע"ב הוא בחי"ג הכללית דעולם א"ק, ובה עדיין לא נעשתה השתמשות כלל ועיקר, ע"כ אין השתוות הצורה של המסך דבחי"ד דגלגלתא נוגעת כלום לפרצוף ע"ב. כאשר נעשה זווג בפרצוף ע"ב על הבחי"ג, אז מבחינים בע"ב ג"כ ה' בחינות, ד' של הג' היא הטעמים דע"ב, וג' ב' א' שורש של הג' הם הנקודות של ע"ב שיוצאות לאחר הביטוש. ורק לאחר שנעשה זווג אף על השורש דג', אז נבחנת הזדככות גמורה במסך דגוף דע"ב , ומתאחד עם המלכות דראש הע"ב. וכל זה איננו נוגע לפרצוף ס"ג, כי פרצוף ס"ג הוא בחי"ב הכללית דעולם א"ק, ואיננו קשור לבחי"ב דע"ב או לבחי"ב דגלגלתא. ובבחי"ב דס"ג עדיין לא נעשתה השתמשות כלל ועיקר. וע"כ לאחר הזדככות המלכות דע"ב ועלייתה לפה דראש שלה, היא שבה ויורדת אל הגוף, ועושה בעצמה זווג על בחי"ב דעביות החדשה, ומחדשת את הפרצוף השלישי של א"ק. וגם שם יש ה' בחינות עביות: ד' שבב' היא הטעמים דס"ג, וג' ב' א' שורש שבב' הם הנקודות דס"ג היוצאות לאחר הביטוש. ורק לאחר שמשתמשת המלכות דגוף דס"ג בכל ה' בחינות העביות, עולה המסך דגוף ומתאחד עם המלכות דראש הס"ג. וכו' עד"ז.
שבת שלום,
א. מ. גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה